הפוך לעמוד הבית הוסף למועדפים שלח לחבר
 

כניסה למשתמש רשום
כתובת דואר אלקטרוני

סיסמא
 
עדיין לא נרשמת? הקש כאן
  • עמוד בית
  • דבר תורה
  • זמני מנחה וערבית
  • שיעורים
  • שיעורים לילדים
  • משפחות צעירות
  • ברכות ואיחולים
  • רפואה שלימה
  • תנחומים
  • חברי קהילה
  • גבאים והנהלת בית הכנסת
  • בקשות להנהלת בית הכנסת/גבאים
  • ספריית בית הכנסת
  • פורום קהילה
  • קבצים אחרים
  • תמונות וקטעי וידאו
  • דפי הנצחה
  • קישורים...
  • אודות הקהילה
  • כתבו עלינו ב...
  • חדש באתרא קדישא
  • אינדקס יהודי
    •
    פרשת השבוע:   פרשת האזינו-שבת שובה
    עיר
    פתח תקוה    		 כניסת שבת
    18:16    		 יציאת השבת
    19:27

    דבר תורה
    פרשת האזינו-שבת שובה
    שירת האזינו
    הרב ירון בן דוד- בארות יצחק
    שוב ישנה פגישת פסגה בדרגים הגבוהים ביותר. אמנם עדיין לא חותמים על הסכם, אבל סביר להניח שאם בסופו של דבר ייחתם הסכם כלשהו, הוא יכלול בדיוק את אותן התחייבויות שהיו גם בהסכמים קודמים שנחתמו, וההבדל היחיד הוא הנסיון שצברנו באכזבות מההסכמים האלו... מה זה אומר על איכות ההסכמים, אם צריך לקבל כל פעם מחדש את אותן התחייבויות?
    כמובן שאני לא מתייחס להסכמים המדיניים, אלא להסכמים שאנחנו כורתים בימים אלו עם הקב"ה. שוב אנחנו עומדים לפני בורא עולם (וגם לפני החברים שלנו ובני משפחתנו), ומתחרטים על כל אותם הדברים הרעים שעשינו ומבטיחים שלא לעשות זאת שוב, אבל יודעים שסביר מאוד להניח שבעוד שנה ניפגש שוב ונבטיח פחות או יותר את אותן הבטחות.
    ובכן, תופעה זו אינה חדשה. גם בפרשת השבוע היא מתרחשת. בפרשת האזינו שוב עומדים אנו בפני כריתת ברית עם הקב"ה, אחרי שכבר כרתנו את הברית בהר סיני, ואחרי הברית בפרשת בחוקותי, ואחרי הברית בפרשת כי תבוא ובפרשת נצבים. לשם מה נכתבה פרשת האזינו? מה יש בה שאין בבריתות האחרות? - התשובה היא שאמנם גם פה יש ברכות וקללות, אבל כאן זה כבר לא מתואר בדרך של 'אם' אלא יותר בדרך של 'כאשר'. הבדל נוסף הוא שכאן הדברים מתוארים בצוּרת שירה.
    יש לציין שבעצם כל התורה נקראת שירה. המצוה האחרונה בתרי"ג המצוות, לכתוב ספר תורה, נלמדת מן הפסוק "וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת". הסביר הנצי"ב (בהקדמתו לתורה, אות ג) שהסיבה שהתורה נקראת שירה היא שכמו שבשירה בכל שורה מקופל הרבה מידע, ודברים ארוכים מופיעים ברמזים קצרים, כך גם בתורה. וכמו שבשירה מוסיפים כל מיני קישוטים של חרוזים וראשי תיבות וכו' - כך גם בתורה. ובכל זאת, מבחינה חיצונית, התורה אינה נראית כמו שירה.
    רק פרשת האזינו באמת נראית כמו שירה: שורות קצרות, מלים גבוהות ויחידאיות, ורמזים בולטים להקשרים הסטוריים שונים. אבל האם יש בשירת האזינו מידע שלא ידענו אותו לפני כן? הרי בפרשת כי תבוא יש פירוט גדול בהרבה, ולשם מה - אם כן - נכתבה פרשת האזינו?
    כל איש פרסום יודע שאם אתה רוצה לפרסם מוצר, אתה צריך ג'ינגל מהיר וסיסמא קצרה. אם אתה רוצה להביע את החשש שכשיש לאדם כל טוב הוא מסוגל יותר לחטוא, אפשר לתאר זאת כפי שמתואר בפרשת ואתחנן: "וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ ה' אֱ-לֹקֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֶת לָךְ עָרִים גְּדֹלֹת וְטֹבֹת אֲשֶׁר לֹא בָנִיתָ, וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב אֲשֶׁר לֹא מִלֵּאתָ וּבֹרֹת חֲצוּבִים אֲשֶׁר לֹא חָצַבְתָּ, כְּרָמִים וְזֵיתִים אֲשֶׁר לֹא נָטָעְתָּ, וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ. הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת ה' אֲשֶׁר הוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים". אבל אפשר גם לתמצת את כל זה בשלוש מלים בצורה של שירה: "וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט". שירת האזינו אולי אינה מחדשת מצוות או הבטחות עתידיות, אבל החידוש שלה היא שכאן התורה מביאה זאת בצורה של שירה.
    צורת הכתיבה הפרוזאית פונה בעיקר אל השכל. את התורה אנחנו לומדים. השירה, לעומת זאת, פונה אל הרגש. מסתבר שדיבור ושירה נקלטים במוחנו באופן שונה זה מזה. אנשים שמגמגמים כשהם מדברים, לא בהכרח סובלים מכך כשהם שרים. ראיתי אנשים מבוגרים שאיבדו את יכולת הדיבור שלהם, אבל עדיין יכלו לשיר שירים ואף להתפלל, כשהתפילה היתה שגורה על לשונם.
    הבריתות שנכרתו עד עכשיו נכרתו בדרך השכל. אם בחוקותי תלכו - תקבלו שכר, ואם לא - תענשו. אבל הברית של פרשת האזינו פונה אל הרגש. היא כתובה בדרך של שירה והגדת עתידות, ונועדה לפרוט על נימי הרגש שלנו.
    התפילה, בניגוד ללימוד התורה, מופנית בעיקרה אל הרגש. ומסתבר שמבין כל התפילות, תפילות הימים הנוראים פועלים על הרגש באופן הבולט ביותר. לקראת יום הכיפורים אדם מחפש את המנגינות שהוא מכיר, את החזנים שהוא מכיר, ואת התפילה שתרגש אותו הכי הרבה. הימים האלו הם ימים של שירה וכיסופים לקב"ה, ולאו דוקא של עיון למדני.
    אבל צריך לדעת שהרגש אינו הנתיב היחיד להגיע לבורא העולם. הרגש, כמו בקשר זוגי, הוא המנוף שבעזרתו אפשר להרים את הקשר, אבל הקשר לא מתקיים אם לא מתווספת לזה גם מחוייבות. המחויבות באה לידי ביטוי בנוסח קבוע של תפילה, זמני תפילות, אופן אמירת התפילות וכו'.
    ומי יתן ונזכה בימים אלו לאותה התרוממות הנפש והרוח, כדי שנתמלא אהבה לקב"ה ואהבה זו תקדם אותנו גם במחויבותנו לקב"ה, ונזכה באמת לשפר את מעשינו, ולהיכתב ולהיחתם לאלתר לחיים טובים.

    גרסת הדפסה  גרסת הדפסה   שלח לחבר


    חפש
  • חיפוש שיעור
  • חיפוש תפילות

    • זמני תפילות
    תפילות יום חול
    שחרית - מניין ראשון 05:45
    שחרית - מנין שני 06:45
    שחרית - בימי ו' 07:45
    מנחה קטנה 18:53
    ערבית 19:28
    ערבית 20:30
    תפילות - שבתות וחגים
    הד"נ בהעלותך 18:16
    מנחה - ערב שבת 18:44
    שחרית - מניין ראשון 06:40
    שחרית 08:20
    מנחה גדולה 13:30
    מנחה קטנה 18:34
    ערבית - יציאת שבת 19:28
    לוח תפילות וזמנים מלא

    הודעות
    אין הודעות חדשות
    קהילת "מעלות קדושים" בית-כנסת ע"ש אדמון עזרא ספרא, פתח תקוה , כפר אברהם/קרית הרב סלומון, הרב אונטרמן 16
    עמוד הבית | מי אנחנו | הקהילה שלך באינטרנט - בחינם | שאלות ותשובות | צור קשר
    כל הזכויות שמורות | תקנון האתר
    Feedback Form